זכויות יורשים בשיוך דירות בקיבוץ

לבית המשפט התגלגל מקרה, שם דרשו יורשים לממש את זכותם – לדירת הוריהם או למגרש לבנייה – כפי שהוסכם בבוררות. הפעם ספג הקיבוץ ביקורת נוקבת על התנהלותו

קבוצת שילר ישלם 45 אלף שקלים, הוצאות משפט, לשלושה יורשים שתבעו ממנו את זכות הוריהם המנוחים, שהיו חברים בקיבוץ, לשיוך דירה או מגרש – בהתאם לפסק בוררות שניתן בעניינם. השופטת חנה קיציס מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביקרה את התנהלות הקיבוץ שעיכב את מימושו של פסק הבוררות, ואמרה כי פרשנות הקיבוץ לפסק הבוררות "אינה הגונה

וחסרת תום לב"

.

עוד בשנת 2009 החליט הקיבוץ על "המועד הקובע" לצורך שיוך הדירות. אין מחלוקת, תיארה השופטת, כי "עמדה למנוחים הזכות לשיוך דירה בקיבוץ. זכות זו היא בת הורשה, והיורשים ירשו זכות זו".

בשנת 2014 החליטה הנהלת הקיבוץ כי בשל מצוקת דיור יועמדו דירות שהתפנו לאחר המועד הקובע (בשל מעבר לבית סיעודי או לדיור מוגן), לטובת מגורי קבע למשפחות חברים, תוך שמירת זכותם של החברים "להשתתף בשיוך הדירות" באמצעות מגרש לבניית דירה.

היורשים חלקו על כך, והסכסוך נמסר להכרעת בוררים. אלה פסקו (בשנת 2015) שהיורשים ירשו את זכות הוריהם לדירה, אך קבעו שאם הקיבוץ מבקש לקבל לרשותו את דירת המנוחים עליו להעמיד ליורשים זכות למגרש בלתי-מבונה "באזור בנייה פעיל, לצורך בנייה ולשיוך הדירה".

מיקום המגרש ייקבע בהגרלת המגרשים הראשונה שתיערך בקיבוץ, והיורשים ייקחו בה חלק כשווים לחברים האחרים. "התשתיות, ההיטלים והמסים הקשורים לבינוי במגרש שיועמד ליורשים" יהיו על חשבון הקיבוץ, שגם יזכה את היורשים בסכום כספי המבטא את הערך השמאי שנקבע לדירה שנמסרה לקיבוץ – כך נפסק.

בתחילת 2016 החליטה הנהלת הקיבוץ להותיר את דירת המנוחים כדיור זמני לשימוש חברים בקיבוץ, ולא שעתה לעמדת היורשים שאינם מוכנים "להשלים עם המציאות בה הם מנועים מלהשתמש בדירת ההורים ומאידך גם לא נמסר להם מגרש לבנייה", כלשונם. ביולי 2017 החליט הוועד הממונה בקיבוץ על הקפאת מהלך השיוך לשנה, ובינואר 2019 החל הקיבוץ בהליכי הקצאה של חמישים מגרשים לחברי הקיבוץ.

משרדנו ייצג בהליך זה את היורשים - להמשך הכתבה ראו קישור:

//files7.webydo.com/29/292119/UploadedFiles/B0D07377-2E90-F981-7B32-724AC7020A90.pdf